סונדוס אל ח'ות – המועמדת הערבייה הראשונה למועצת עיריית ירושלים

סונדוס אל ח'ות – המועמדת הערבייה הראשונה למועצת עיריית ירושלים

ברוך ידיד

סונדוס אל ח'ות היא הערבייה הראשונה שמתמודדת על כיסא במועצת עיריית ירושלים במסגרת רשימת "כל תושביה" ובה 11 חברים. 

אחדים מתומכי הרשימה אמרו לתקשורת כי היא תיקרא רשימת "צלאח א דין", אלא שאל ח'ות סירבה לכך בשל רצונה שלא לשוות לרשימה אופי פוליטי ולהציג את הרשימה כגוף אזרחי מוניציפלי בלבד. הרשימה ביקשה את האותיות ק ד ס וכעת היא ממתינה לאישור, שכן רשימת ש"ס בעיריייה מחזיקה באות ס... 

בראיון איתנו אומרת סונדוס, "במשך שנים רבות שברתי סטריאוטיפים כאשר לימדתי ילדים יהודים את השפה הערבית ובהמשך ניפצתי מיתוסים בהם החזיקו הוריהם, כעת אשבור שיא נוסף ואהיה לערבייה הראשונה שתיכנס למועצת עיריית ירושלים".

אל ח'ות, ילידת נצרת, מתגוררת בעיר מזה 14 שנים. אל ח'ות היא בוגרת האוניברסיטה העברית ומגדירה את עצמה כ"אשת חינוך פורצת דרך ופוליטיקאית בתחילת הדרך". אל ח'ות היא מרצה, מנחה ומורה לערבית ולקידום החינוך המתוקשב.

סונדוס החלה ללמד גם נשים יהודיות את השפה הערבית וערכה עשרות מפגשים בהם הצליחה "לשבור התנגדויות בקרב נשים יהודיות שחששו מהשפה הערבית".

"מצאתי שהכוח הנשי יכול לעמוד גם מעל לכל המחלוקות סביב הסכסוך הישראלי פלסטיני ולהתמודד עם גילויי האפליה בחינוך ואפילו להסיר מכשולים בפני לימוד השפה הערבית בישראל", אמרה לנו. גם שופטים מכהנים למדו אצלה ערבית ו"אפילו חברים בפורום קהלת", המפורסם.

בעבר הצהירה, "אני מאמינה ששפה היא גשר שמחבר בין האנשים, ולכן פועלת במרחבים של הוראת השפות, ערבית ועברית. אני מלמדת ערבית ועברית בתכנית "מדברות", המפגישה נשים פעם בחודש להיכרות, קירבה ותרגול שתי השפות. אני מורה ופרזנטורית באתר מדרסה, אתר מתוקשב חינמי ללימוד השפה הערבית על מנת לאפשר ליהודים לדעת לתקשר עם השכנים והאזרחים הערבים. חשוב בעיניי במיוחד קורס בערבית מדוברת לצוותי רפואה יהודים, שיוכלו להבין ולתקשר ולעזור במסגרת עבודתם לדוברי ערבית שמגיעים לקבל טיפול. החלום שלי הוא לשדרג את לימודי שתי השפות הערבית והעברית על מנת לקרב בין אנשים. חולמת על שלום ושלווה בין העמים ועובדת בשביל זה. 

אל ח'ות הייתה פעילה בעבר במפלגת "יש עתיד", והקימה בה את פורום הנשים הערביות, תחת המטה הארצי של המפלגה.

במסגרת פעילותה קיימה אל חות' קשר עם חבר הכנסת יואב סגלוביץ', במאמץ לסייע למאבק בפשיעה בחברה הערבית ובעיקר באלימות נגד נשים ערביות.

כאשר נודע לעורך הדין וליד אבו תיה, ערבי ישראלי מנצרת ותושב ירושלים, שהתמודד עד לימים האחרונים על ראשות העיר אך פרש ברגע האחרון ויסתפק במקום ה 3 ברשימה, כי אל חות' מקימה את מטה הנשים הערביות ב"יש עתיד", ביקש לצרף אותה לרשימת המתמודדים בבחירות לעיריית ירושלים, כדי לנסות ולמשוך נשים ערביות אל תוך הפוליטיקה המקומית.

אבו תיה אמר לנו בראיון כי החלטתו לרוץ לעירייה נולדה בהשראת "אפקט מנצור עבאס". בשיחה איתנו אומר אבו תיה, "יצאתי בעבר כמה פעמים נגד אשליית "ירושלים המאוחדת" ההזויה, בזמן שתושביהם של  22 כפרים ערביים, שונאי יהודים, אינם מקיימים כל קשר לירושלים, למרות ששיעורם בעיר הוא כ 40%, רובם צעירים, וכאשר רק היהודים בה חיים בביטחון כלכלי, ולכן זה טבעי שיבוא מתמודד ערבי, בדרך חכמה ויתמודד על ראשות העיר ירושלים. 

אם תצליח להתברג לתוך מועצת העיר ירושלים, תפעל אל ח'ות בראש ובראשונה בתחום החינוך לאזרחות בבתי הספר הערביים במזרח העיר ובמערבה.

בימים האחרונים נפגשה עם פורומים שונים של מורים ערביים לאזרחות, שהביעו בה תמיכה ובצורך להשתלב בחברה הישראלית ובחיים המוניציפאליים אך ביקשו שלא להזדהות בפומבי כחברים בפורומים, מתוך החשש שיוקעו ברחוב הערבי כמי שהסכימו למגמת "ייהודה של ירושלים" או כמי שהחליטו "לנרמל את היחסים עם היהודים בעיר הבירה".

"החשש מכך שערבים שיסכימו להתמודד על מקום בעיריית ירושלים יוקעו "כמנרמלים או כמייהדים" הוא חשש כבד", אומרת סונדוס, "אלא שאנחנו חייבים לגלות אומץ ולשכנע כי ההשתלבות בעירייה, לימודי הערבית והאזרחות בבתי הספר הערביים בירושלים ולפעול תחת מערכת החינוך הישראלית, כל אלו יסייעו לשיפור רמת החיים של ערביי העיר וגם בהתמודדות עם גל הפשיעה והאלימות הגואה בחברה הערבית בכלל", הדגישה.

"בינתיים, הורים ומורים ערביים עדיין אינם יכולים להופיע בפומבי כמו שתומכים בקו החדש ובהשתלבות בעירייה", אמרה, בעוד, שמנגד, יהודים ובעיקר ממפלגות השמאל, אינם מהססים להניף את דגל השוויון בין יהודים לערבים".

אנחנו חייבים להישען על קבוצות השמאל כדי לקדם את רעיון השילוב של ערבים בישראל ובעירייה בפרט", אומרת המתמודדת הערבייה הראשונה על מושב במועצת העירייה.

מזה מספר שנים מנסה ישראל להכניס את ספרי הלימוד הישראליים לבתי הספר שבמזרח העיר.

בהתייחסות לסוגיה הזאת אומרים פעילים ברשימה, "אין ספק שיש לאפשר לערבים במזרח ירושלים ללמוד על פי תוכנית הלימודים הישראלית ולמנוע מהם ליפול לתוך אג'נדות פוליטיות ולאומניות".

"ילדים כאלו מסיימים את בתי הספר התיכוניים ללא תעודה מוכרת וראויה ונאלצים לאחר מכן לברוח לחו"ל כדי להתברג באקדמיה", אומרת אל ח'ות, "לילדים כאלו אין שום סיכוי להשתלב בחברה הישראלית או באשכולות החברתיים הגבוהים, ועלינו להגיד את זה בקול רם אף שרבים ברחוב הערבי רואים בכך "שינוי חמור" באופייה של העיר ירושלים ואפילו פגיעה בצביונה הערבי ואת זה אנחנו צריכים לשנות וננסה לעשות את זה מתוך עיריית ירושלים", הוסיפה.

גורמים במזרח ירושלים מסבירים, כי ההתמודדות לעירייה יהודית ובעיקר בירושלים כמוה כהסכמה לתהליך הישראליזציה, שנחשב לטאבו במזרח העיר. "קולות "חשודים" מנסים לשווק את האג'נדה שלהם להשתתפות תושבי העיר בבחירות המוניציפליות של הכיבוש הישראלי ולקרוא תיגר על הלכידות הלאומית והאסלאמית בעיר", נאמר באחת ההודעות בעיר.

"נראה שיוזמי הרשימה ניסו לייפות אותה על ידי שרבוב שמותיהם של אנשי ציבור בעלי מעמד מסורתי וראשי משפחות", אומר לנו אחד מפעילי הפת"ח בעיר. הדבר עולה בקנה אחד עם ה"פתווה", פסק ההלכה שאוסר על השתתפות בבחירות המוניציפליות, ואשר הוצא על ידי מועצת הפתווה הפלסטינית העליונה.

"ברחוב הערבי יש חשש גדול מאוד מפני הצעד שאנחנו צפויים לעשות בעיריית ירושלים ועוד יותר מכך מהתפיסה שתומכת בהשתלבות בתכנית החינוך הישראלית בבתי הספר הערביים", אמרה אל ח'ות, "אבל עם זאת, גם תושבים ערביים במזרח העיר מביעים בנו תמיכה רבה ומבטיחים להשתתף בבחירות הקרובות כדי להשפיע על עתיד ילדיהם וכדי לנסות ולגייס את משאבי העירייה לשורה של פרויקטים במזרח העיר".

באחרונה פרסמו אנשי דת ממזרח ירושלים פסק הלכה, שאוסר על התמודדות של ערבים וגם על ההצבעה לקראת הבחירות לעיריית ירושלים. 

בהתייחסות לזה אומרת אל ח'ות, "פסק ההלכה עליו חזר באחרונה ראש המועצה המוסלמית העליונה, השיח' עכרמה צברי איננו פסק משכנע או משמעותי ומנגד, ניתן להציג פסקי הלכה אחרים ומנוגדים. אלו אנשי דת שעושים שימוש פוליטי בדת אך מעל לכל מונעים מהערבים להתקדם ולשפר את איכות חייהם".

צברי תקף באחרונה את מה שהוא מכנה "נירמול היחסים בין יהודים לערבים וההכרה בכיבוש הישראלי באמצעות ההשתתפות בבחירות" והוא מפנה ביקורת חריפה בסונדוס ובעמיתיה לרשימה.

בשיחות שערכנו עם גורמים שונים עולה כי הרשימה הערבית, "כל תושביה", הצליחה ממש ברגע האחרון להגיש 750 חתימות של תומכים וכן רשימה בת 11 חברים, בהם וליד אל ח'ות, המהנדס ממזרח ירושלים, מוחמד אבו זניד, עוה"ד אבו תיה וגם עוה"ד הנוצרי, אליאס ח'ורי.

סונדוס אומרת כי למרות לחצים קשים הצליחה להרכיב את הרשימה ולעמוד בראשה, לאחר שאבו תיה פרש מהמרוץ לראשות העירייה.

"רבים מאוד שהצטרפו אלינו והרכיבו איתנו רשימה בת 15 חברים, ובעיקר תושבי העיר "הפלסטינים" ממזרח ירושלים, נאלצו באחרונה לטעון כי שמותיהם שורבבו לרשימה בלא שנתנו את הסכמתם לכך אבל יש לנו אינדיקציות רבות לכך שהדבר נעשה תחת לחץ כבד מצד גורמים ברשות הפלסטינית וכאלו שאינם רואים בעין יפה השתתפות של הערבים בבחירות לעירייה, הנתפסת סמל לכיבוש".

סונדוס מוסיפה, כי "כעת, לצד הפחד יש גם התעוררות רבה מאוד במזרח ירושלים ויש להניח כי הרשימה תורכב בסופו של דבר הן מערביי ישראל והן מתושבי העיר הערביים שאינם אזרחי מדינת ישראל".

במזרח העיר יש רבים שאומרים, "יש עלייה רבה בנכונות להצביע לצד החשש מהתמודדות גלויה ובכל זאת הרשימה מקווה ששיעור ההשתתפות יהיה משמעותי ויאפשר לה להכניס מספר חברים למועצת העירייה.

במזרח ירושלים יש רבים שמבינים שזהו הצעד הנכון והם מעודדים אותנו להמשיך. יש במזרח העיר דור חדש שרוצה להשתלב והתופעה הזו איננה בולטת רק בבית צפאפה אלא אפילו בסור באהר ובבית חנינה, והרבה מאוד סטודנטים מעודדים אותנו וגם תלמידי תיכון שמקווים שהתוכניות שלנו יאפשרו להם להשתלב טוב יותר בחיים המוניציפאליים בירושלים, ובישראל בכלל".

אל ח'ות נאמה באחרונה בשורת אירועים במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית. בתשובה לשאלה אמרה כי היא, "איננה רוצה להזדהות כתומכת או כמתנגדת לרפורמה,  אך תוסיף לפעול כדי להבטיח  זכויות לנשים הערביות שנתונות תחת אלימות קשה וזאת בלי קשר לעמדתה בסוגיית הרפורמה" אך מוסיפה, "זכויות הנשים הערביות בישראל עלולות להיפגע משורת הצעות החוק שמנסות כיום לקדם מפלגות הימין".

אל ח'ות אומרת, "התמודדות לעיריית ירושלים מנסה להעביר מסרים לחברה היהודית בישראל ומעל הכל לבקש, "אל תנסו לייהד אותנו, תנו לנו להשתלב ולהכיר בכך שעל היהודים והערבים להכיר אלו בזכויותיהם של אלו ולשמור על ירושלים נקייה, משום שאחרת יימשכו המאבקים הלאומיים והפוליטיים ויחסלו סיכוי למציאת הקו המשותף".

את הרשימה הוביל, כאמור, וליד אבו תיה, ערבי ישראלי, יליד נצרת, תושב מזרח ירושלים מזה מספר שנים, עורך דין ורואה חשבון במקצועו וגם פעיל פוליטי שהיה אחד ממייסדי "מפלגת כל אזרחיה", הערבית ישראלית, שניסתה להתמודד בבחירות האחרונות לכנסת. אבו תיה ינסה לשבת על כיסא  ראש העיר, כדבריו. 

גורמים שונים אומרים לנו כי עורך הדין אבו תיה פעל באחרונה כדי לקבל תמיכה גם מצד המנהיגות הערבית ובין השאר הוא צפוי להיפגש בקרוב עם חבר הכנסת אימן עודה.

מספר שתיים ברשימה הוא מחמד אבו זניד, מהנדס ממחנה שעפאט שבמזרח ירושלים, בן למשפחה שמוצאה מהכפר דורא שליד חברון. משרדי החברה שלו נמצאים בשעפאט, ועוסקים בתכנון וקבלת היתרי בניה. 

גם מוניר זע'אייר הופיע  ברשימה, אבל זמן קצר לאחר שהתפרסמה, נאלץ עורך הדין אבו תיה להתנצל על שרבוב שמו של זע'אייר לרשימה. מקורות במזרח ירושלים טוענים כי זע'אייר איננו היחיד שתקף בחריפות את העובדה ששמו התפרסם ברשימת המועמדים, אף שאיש לא נועץ איתו מראש. כפי הנראה עוד 3 מבין אלו ששמותיהם ברשימה לא נתנו את הסכמתם לכך.

זע'אייר מוכר במזרח ירושלים כאחד מאנשי ה"איסלאח", שאמונים על הפיוס ועל הגישור, וגם כאחד מדוברי ארגוני האסירים במזרח ירושלים, אביהם של 2 אסירים ביטחוניים.

זע'אייר הוא אחד מראשי השכונות בצפון מזרח העיר וראש הוועדים המקומיים בעיירה כפר עקב ובעבר חבר המועצה בכפר עקב. במסגרת זאת, יצא פעמים רבות נגד הזנחת התשתיות המכוונת מצד עיריית ירושלים בשכונות. זע'אייר משמש גם כחבר בוועדי ההורים שמתנגדים להחלת תוכנית הלימוד הישראלית ובין השאר יצא נגד הסנקציות שהטיל משרד החינוך על רשת בתי הספר "אל אימאן".

בנו, אשרף, הוא אסיר ביטחוני, שנדון ל 6 מאסרי עולם בגין חברות בחוליית חמאס שביצעה פיגוע בתל אביב ב 2002. גם הבן השני אמיר, היה כלוא בישראל. זע'אייר התבטא ואמר על בנו, "אללה כיבד אותי בכך שהפך את בני אשרף לאסיר כדי לקיים את דבר אללה ולשחרר את המולדת, ואשרף תמיד אומר שמי שנשבע לעצמו ולאלוהים ולמולדת, ישלם מחיר כבד, אבל לאחר מותו, זכרו יישאר לנצח".

גם סמיר אבו ח'לף מופיע ברשימה. אבו ח'לף הוא איש וועדות הסולחה במזרח העיר, רופא, תושב כפר עקב.

מועמד נוסף הוא הפעיל החברתי והפוליטי, באסל ג'בר, ששמו הופיע כאחד מהחותמים על האמנה להקמת חזית הצלה לאומית פלסטינית, שתסיים את הפילוג הפנימי.

"בזירה הפלסטינית ישנן שתי עמדות מנוגדות בשאלת ההשתתפות בבחירות לעיריית ירושלים. העמדה הקלאסית המקובלת על הפת"ח וההנהגה הפלסטינית היא שיש להחרים את הבחירות ואת העירייה והיא רואה בהשתתפותם של פלסטינים בבחירות כבגידה בפרויקט הלאומי הפלסטיני, אולם, מתחת לפני השטח מתרחבת התמיכה בעמדה הטוענת שיש לקחת חלק בהליכי הבחירות בעיריית ירושלים והיא מוצאת אהדה גם בחוגי הפת"ח", כך אומר לנו סאמר סנג'לאוי, אחד מפעילי הפת"ח במזרח ירושלים ויושב ראש הקרן לפיתוח מזרח ירושלים.

"בחוגים רחבים מתברר כי החרמת הבחירות לעיריית ירושלים היא טעות, שכן יש בכוחה של רשימה ערבית לגרוף 10 מנדטים ולהביא לשינוי משמעותי במצב בירושלים", אמר סנג'לאוי. "רק כך נוכל לקבל תקציבים שיאפשרו לנו להקים פרויקטים במזרח העיר ולשפר את הדיור והחינוך לתושבים, אבל כדי שנצליח לעשות שינוי אמיתי, אנחנו זקוקים לכוח פוליטי של 10 -13 מועמדים ומושבים במועצת העיר", אמר.

סנג'לאוי מוסיף ואומר, "ברחוב הפלסטיני ובמזרח ירושלים מתחזקת ההבנה שהחרמת הבחירות פגעה באיכות חייהם של התושבים הערביים של העיר", ולפיכך מנסים פעילים פלסטינים להבטיח מראש השתתפות של  60% מבעלי זכות הבחירה מקרב התושבים הערביים במזרח ירושלים.

"אנחנו מבינים שאם נרצה להשיג הישג משמעותי בעירייה עלינו להשוות את אחוז השתתפות שלנו לפחות לזה שקיים בקרב הציבור הישראלי היהודי בעיר. אמנם לא נוכל להגיע לאחוז ההצבעה במגזר החרדי אבל אם נצליח לגייס 60 אחוזי הצבעה במזרח העיר, נבטיח לעצמנו 10 מושבים בעירייה", מפרט סנג'לאוי  וחושף את יעדיה של רשימה ערבית.

כיום, שיעור ההצבעה של ערביי מזרח העיר בבחירות לעירייה עומד על פחות משני אחוז.

במזרח העיר טוענים כי גם אם לא יבשיל הדיון הפנימי ויביא לרשימה ערבית ולמתמודד ערבי גם לתפקיד ראש העיר, כבר בבחירות הקרובות הרי שהסיכוי להשתתפותם של ערבים בבחירות בעוד ארבע שנים הוא גבוה למדי.

לצד ההיבט הפוליטי הבולט למזרח העיר אינטרס "אזרחי" בבחירות. במזרח העיר מציינים את מצוקת הדיור, את רמת התשתיות הירודה, את הליקויים הקשים בתכנון ובפיתוח הרחובות המקומיים, את הצטברות האשפה ואת המחסור בשירותים עירוניים בסיסיים וגם את העובדה שקרוב ל 60% מהתושבים הערביים נמצאים מתחת לקו העוני,

במאמר שפרסם בעיתון "אל קודס", מסביר וליד אבו תיה את ההיגיון העומד מאחורי רשימה ערבית שתרוץ בבחירות לעיריית ירושלים, ואומר" הדרך היחידה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים הכבושים, מהגדה הערבית ומרצועת עזה ולהקים מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל היא לפנות לתושבי מזרח ירושלים להצביע ולהשתתף בבחירות המוניציפליות שכן הכוח היחיד שמאיים על קיומה של מדינת ישראל הוא הכוח הדמוגרפי".

אבו תיה אומר, "אוכלוסיית ירושלים מונה כמיליון תושבים, בהם 400,000 פלסטינים. זכות ההצבעה נתונה ל 700,000 איש, בהם 420,000 יהודים ו-280,000 ערבים. בהתחשב ב כך שאחוז ההצבעה של היהודים בבחירות המוניציפליות לא חוצה את רף ה 50%, הרי שאם יעמוד אחוז ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית על 80% יהיו לרשימה הערבית יותר ממחצית המושבים העירוניים וגם כסאו של ראש העיר".

"המאמר שפרסם אבו תיה הוא למעשה הכרזתו על השתתפותה של רשימה ערבית בבחירות", אומרים לנו פעילים פלסטינים. בהקשר זה ראוי לציין כי ב-40 השנים האחרונות איבדו היהודים 24% מהרוב הדמוגרפי שהיה להם במזרח ירושלים. בשנת 1980 היוו היהודים 72% מכלל האוכלוסייה בעיר ואילו בשנת 2020 עמד הרוב היהודי על 60% בלבד.

לפי נתוני הלשכה המרכזית הישראלית לסטטיסטיקה לשנת 2022, מהווים הפלסטינים בירושלים כ 39 אחוז, נתון בעל משקל אלקטורלי משמעותי בעיני פעילי הפת"ח, בהם כאלו שתומכים בקו החדש של "המדינה האחת".

על זה בונים פעילי הפת"ח במזרח העיר ואחרים.

"כשם שאנואר סאדאת שבר את הקונצנזוס הערבי, אני אשבור את הקונצנזוס הפלסטיני נגד ההשתתפות בבחירות", אומר אבו תיה, "במיוחד מכיוון ששיעור המשתתפים בבחירות לעירייה מקרב המזרח הירושלמים הוא פחות מאחוז אחד", אבו תיה מתחייב, "לא אחזור בי מההחלטה לרוץ ולא משנה כמה לחץ יופעל עליי".

אנשי הרשות הפלסטינית ביקשו ממנו להסביר במה שונה רשימתו משאר הרשימות הערביות מתוך חשש שהיא עלולה לשרוף קולות ערביים, וסיפר למראיין, "הרשות הפלסטינית מעוניינת אך ורק בקיומן של רשימות חד"ש של אימן עודה ותע"ל של אחמד טיבי וכי היא מעדיפה שאלו ירוצו ברשימה אחת משותפת. עוד הוסיף מול המראיין המופתע, בלאל שלאעטה, "כיום אין כל קשר בין הרשות הפלסטינית לרשימת רע"מ של מנצור עבאס".

זיאד אבו זיאד, בעבר חבר הפרלמנט הפלסטיני, כותב בתגובה להחלטתו של אבו תיה לרוץ בבחירות כי בין הסיבות שהעלה, בולטת שאיפתו להביא לשיפור חוסנה וכוח הישרדותה של הנוכחות הפלסטינית בעיר, להפסקת עקירתם של פלסטינים, לשמירה על זכויות הדיור והקניין שלהם, לקידום את הנרטיב הפלסטיני ולהפסקת הריסת הבתים והפקעת האדמות, ואף כדי להביא להקלות בהיתרי בנייה בשכונות ערביות חדשות, תוך שמירה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות ועוד.

אבו תיה הסביר בפנייתו לאבו מאזן, טוען אבו זיאד, ש"כיום הנהנים היחידים מאי השתתפותנו בבחירות הם ישראל ותושבי ירושלים היהודים, שרק הם זוכים בנתח מהכנסות העירייה ורק הם לבדם שואבים את המשאבים של מזרח ומערב ירושלים ואינם רוצים שאיש יחלוק איתם את העוגה".

ולמרות שאבו תיה, גם לדבריו, רואה בהשתתפות הערבים בבחירות בירושלים כאתגר לישראל משום שהוא מציע מיני מודל לפתרון המדינה האחת ומקדם את רעיון "רעיון ירושלים הבינלאומית שתחובר לבית לחם", בכל זאת יוצא אבו זיאד נגד הרעיון וכותב, "זה נאיבי להאמין שהשתתפות בבחירות המוניציפליות יכולה להשיג את המטרות שהציג אבו תיה... בשני העשורים האחרונים הצהירו פלסטינים משכונות ערביות על מועמדותם, אך אף אחד מהם לא הצליח, כי בעיר יש קונצנזוס לאומי נגד ההשתתפות, כי ירושלים הערבית היא חלק בלתי נפרד מהישות הפלסטינית... אלו שטחים שנכבשו ב 1967  והשתתפות בבחירות על פי החוק הישראלי מכשירה את הכיבוש ומעניקה לגיטימציה לכיבוש", כך אבו זיאד.

הוויכוח על ההשתתפות בבחירות המוניציפליות בירושלים הכבושה אינו חדש, והוא נדון בכל מחזור בחירות מוניציפלי מאז שנות השמונים. פעיל פלסטיני אומר, "תנועת מרצ דחקה בפלסטינים מירושלים להשתתף בבחירות המוניציפליות במשך שנים, ללא הצלחה, כעת הגיע הזמן לרוץ הרשימה עצמאית".

אבל בהנהגה הפלסטינית יש שמציעים בשקט ובחשאי חלופה להשתתפות פלסטינים בבחירות ומציינים את היתרונות בהשתתפות ברשימה משותפת עם תנועת מרצ, למשל, או ברשימת שמאל אחרת, או באמצעות תמיכה מרחוק ברשימה כזו, ובלבד שלא תוגדר כרשימה פלסטינית עצמאית ולא תתפרש כמקובלת על המסדרונות ברמאללה.

המומחה לענייני ירושלים, פח'רי אבו דיאב, אומר לתקשורת הפלסטינית, בתגובה לכוונתו של אבו תיה, "עיריית מערב ירושלים היא עיריית כיבוש בעלת זרוע מייהדת במזרח ירושלים" ומציין כי "היא הורסת בתים פלסטינים, מסרבת לספק רישיונות בנייה והכל כדי לשנות את הדמוגרפיה ולפיכך היא חלק ממערכת הכיבוש שמנסה לכפות חזון ישראלי על ירושלים ואין להשתתף בה". 

גם חבר הוועדה הירושלמית להתנגדות, נאצר אל הדמי, אומר בראיון, "השתתפותם של אישים פלסטינים בבחירות המוניציפליות בירושלים היא סכנה קיצונית שמצביעה על פגיעה בקונצנזוס הלאומי הפלסטיני בעיר, זה שאוסר על ההשתתפות בבחירות המוניציפליות של הכיבוש".

אל הדמי הוסיף, "לאישים הפלסטינים המשתתפים בבחירות יש עבר אפל של יחסים עם הכיבוש, והם פועלים נגד האינטרס הפלסטיני ולכן, כל מועמדות לעירייה נחשבת מחוץ להסכמה הלאומית".

המזכירות הכללית של הקונגרס העממי הלאומי לירושלים, גוף הפועל באש"פ, יצאה גם היא נגד אבו תיה וקבעה, "ההשתתפות בבחירות לעיריית הכיבוש בירושלים, המתוכננות לאוקטובר הקרוב, היא הפרה ברורה ומפורשת של הקונצנזוס הלאומי".

המזכירות תוקפת את "המפלגות שיש להן אג'נדות מיוחדות ורצות להשתתף בבחירות" וקבעה  שהן "מפלגות חשודות שרוצות לתת לגיטימציה לעיריית הכיבוש". המזכירות קראה לחזית פלסטינית רחבה ביותר בתמיכת הכוחות הלאומיים וסיעות אש"פ לנתק כל קשר לבעלי האג'נדות האישיות והחשודות".

בינתיים, ההכנות לבחירות בעיצומן. אישים עצמאיים ממזרח ירושלים ופעילי פת"ח כבר החלו לגייס תרומות ושוקלים הקמת עמותה שתנהל את הפעילות ואת גיוס הכספים. חברים בהתארגנות עורכים התייעצויות ואחת כבר נערכה באחרונה עם חבר כנסת ערבי. 

באוקטובר הקרוב ייערכו הבחירות המוניציפאליות בירושלים. אלו יהוו מבחן לשורה של שאלות הקשורות ליחסי ישראל עם הערבים, תושבי מזרח ירושלים אך גם למגמות הפוליטיות והחברתיות שמתגבשות מתחת לפני השטח במזרח העיר. שאלת ההשתתפות של ערביי מזרח העיר תעמוד מעל כולן.