הגירה מפחד - אלפי ערבים עוברים לישובים יהודים

הגירת הפחד | ערבים ישראלים עוברים להתגורר בערים יהודיות בעקבות הפשיעה הגואה

משפחות ערביות רבות עברו להתגורר בבית שאן, בעתלית, בבאר שבע, בקרית שמונה, במערב ירושלים ועוד ו"חיפה הפכה לתל אביב של החברה הערבית". ועדת המעקב של ערביי ישראל מגדירה את נוף הגליל כעיר מעורבת וההערכות הן שמספר הערים המעורבות, בפועל, גדל מאוד בשנים האחרונות. בינתיים, אין תשתית לחיים משותפים, מזהיר גורם פוליטי מערביי ישראל, ומעלה חשש כי "התפתחות שכונות מעורבות עלולה ליצור רגישות חברתית ולאומנית רבה" ויש שרואים בכך "כיבוש שקט", אבל, בינתיים, עליית הפשיעה בחברה הערבית מאיצה את הגירת ערביי ישראל לערים יהודיות.

ברוך ידיד

"ישראל מודאגת מעשרות אלפי האריתראים והסודנים שהיגרו אליה בחיפוש אחרי מקלט, אבל בינתיים איש לא שם לב לתופעת הגירתם של אלפי ערבים ישראלים אל תוך היישובים היהודיים בעקבות גל הפשיעה הגואה...".

את הדברים האלו אומר לנו גורם פוליטי, ערבי ישראלי, שביקש שלא לפרסם את הדברים בשמו. לדבריו,  "הפשיעה החמורה במגזר הערבי בישראל שהביאה עד כה למותם של 159 אזרחי ישראל הערבים, דוחפת בשנים האחרונות אלפים מערביי ישראל לעבור ולהתגורר בתוך היישובים היהודים".

איש ציבור ערבי אחר מתאר תמונה קשה ומעיד, "משפחות הפשע והעבריינים חדרו לכל תחומי החיים ובין השאר הם משתלטים על מכרזים בעיריות, לוחצים על ראשי מועצות ועיריות לאשר בנייה בלתי חוקית, מאלצים מנהלי בתי ספר להעסיק עשרות נשים כמורות אף שלא עברו כל הכשרה וזאת כדי שייהנו מזכויות סוציאליות, משנת שבתון, ממשכורת קבועה ועוד..".

"אבל רצח האמאם בכפר קרע", אומר הגורם הפוליטי, "הוא אירוע שחצה את כל הגבולות והמחיש עד כמה חריפה בעיית הפשע במגזר הערבי". 

"מבחינתכם הישראלים היהודים, כל אלו הן בגדר בעיותיו של המגזר הערבי", אומר האיש, "ולפי שעה נראה שהחברה היהודית לא התעוררה נוכח גל הפשיעה החמור, אבל היא תתעורר כאשר יתבהרו ההשלכות הדמוגרפיות בישובים היהודים אליהם מהגרים ערביי ישראל", הוסיף.

"כבר כיום ניתן לראות מאות נשים ערביות בחדרי הכושר ביישובים היהודים, משפחות שמגיעות למתנ"סים ביישובים יהודים ואלפים שרוכשים בתים ביישובים, בעיקר בגליל", אמר, "ברחובות חיפה ובקריות כבר ניתן לראות נשים וגברים ערבים, שיוצאים לריצות בוקר או ערב, שאינן מקובלות בחלק גדול מהיישובים הערבים". "האליטה הערבית בורחת בהמוניה", אומר האיש, חבר באחת המפלגות הערביות, "מי שיכול לעזוב את הכפרים והערים, לא מהסס לעבור לישובים היהודים". 

להערכתו, אליה שותפים רבים, תופעת ההגירה הפנימית תלך ותתפתח בשנים הבאות כתוצאה מעזיבתם של ערביי ישראל את היישובים הערביים אל נקודות יישוב יהודיות סמוכות. 

בתשובה לשאלה, אמר, כי הוא איננו חושש מהתופעה החדשה ואיננו רואה בה "איום דמוגרפי", כפי שרבים רואים בה, אבל הוסיף, "יש לקחת בחשבון שהן החברה היהודית והן החברה הערבית אינן בשלות עדיין לחיים משותפים ובעיקר לא בתוך היישובים היהודים, מה שעלול להביא למתחים חברתיים קשים".

"אירועי מאי 2021 הוכיחו לנו שהערים המעורבות עלולות להביא להתפרצויות אלימות על רקע לאומי ויש לקחת את ההגירה החדשה בכובד ראש", הדגיש. "לפני שנתיים ראינו אירועים קשים מאוד בערים המעורבות וכעת, מתחת לאף, הולכות ונוצרות עוד ערים מעורבות רבות שאין בהן תשתית חברתית לחיים משותפים בין יהודים לערבים", הוסיף.

שיח' כאמל ריאן, איש התנועה האסלאמית, כיהן בעבר כראש מועצת כפר ברא וכסמנכ"ל מרכז השלטון המקומי. אחרי רצח בנו, מעאז, בשנת 2009, הקים, יחד עם פאטמה, רעייתו, את מרכז "אמאן", שעוסק בהתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית והוא מקדיש את חייו לנושא.

שיח' ריאן הצביע באחרונה על התחזקותה של תופעת הגירתם של ערבים לישובים יהודים. בשיחה איתנו אמר, "אזרחי ישראל הערבים רוצים להישאר בישובים שלהם ובין המשפחות שלהם ובקשר ישיר עם המוסדות האזרחיים והלאומיים והדתיים שלהם, אלא שהתעצמות הפשיעה ומקרי הטבח שמתרחשים בישובים הערביים דוחפים חלק רב ובמיוחד את האליטות  בחברה הערבות לעבור לישובים היהודים הסמוכים כדי לחפש חיים בטוחים מצד אחד ורמת חיים ושירותים, מצד שני.  

שיח' ריאן מפנה אצבע מאשימה למדיניותה של ישראל, שלדעתו מעודדת הגירת ערבים. "מי שבוחן את עקומת העלייה בפשיעה ובמקרי הטבח בחברה הערבית לעומת ירידת הפשיעה בחברה היהודית יוכל להבין את המניע להגירה זו", אמר, "הפער במספר הרציחות בין שתי האוכלוסיות הוא הגדול בעולם, בקרב מדינות שבהן יותר מלאום אחד, מספר הנרצחים לנפש בחברה הערבית איש בשנת 2023 גדול פי 30 ביחס לזה שבחברה היהודית והוא מצביע על כך שהמדינה מזלזלת בערך החיים בחברה הערבית ודואגת לערך החיים בחברה היהודית", אמר ריאן ודורש להקים ועדת חקירה ממלכתית.

עפ"י נתוני "אמאן", עמד מספר הנרצחים הערביים בשנת 2018 על 38 נרצחים לכל מיליון נפש ואילו בחברה היהודית עמד מספר זה על 6 בלבד. עד מחצית שנת 2023 היה מספר הנרצחים הערביים על 115 לכל מיליון נפש ואילו מספר הנרצחים היהודים היה 4 בלבד. עוד טוען "אמאן" כי בשנת 2017 נרצחו 52 ערבים, בשנת 2021 היה מספר הנרצחים 81 ועד כה, אמצד 2023 עומד המספר על 166 נרצחים.

ובתוך כך דווח לפני מספר ימים כי בצל האלימות הגואה, עזבו שמונה משפחות ערביות את הארץ, לאחר שקיבלו אישור מיוחד להשתקע במדינה זרה, וזאת, בעקבות ירי בלתי פוסק לעבר הבתים שלהן וקשיים נפשיים  בקרב הילדים.

ובחזרה לתופעת ההגירה בתוך ישראל. משורה של עדויות עולה כי תופעת הגירת ערבים נפוצה מאוד באזור הגליל, בכרמיאל, בעכו, במעלות, בחיפה ובקריות ובעיקר בנוף הגליל, הסמוכה לנצרת.

מסקירת פרסומים שונים אודות התופעה עולה, כי קבלנים באזור הצפון מעידים שיותר ויותר משפחות ערביות רוכשות בתים בשכונות היהודיות ומדגישים כי בדרך כלל הסיבה לכך היא החיפוש אחר בתי ספר, מערכות חינוך משלים ואיכות חיים טובה יותר, אלא שעל פי גורמים ערבים ששוחחו איתנו, הרי שהפשיעה בחברה הערבית ובעיקר בשנה האחרונה, מאיצה מאוד את הגירת הערבים לישובים היהודים.

בדרך כלל יעדיפו זוגות צעירים לרכוש בית בקרבת הכפר כדי להיות קרובים למשפחה המורחבת, אולם בהדרגה, מתפתח ניתוק בין רבים מבני הדור הצעיר, הזוגות הנשואים בעיקר, לבין המשפחה המורחבת, אומר פעיל חברתי ערבי. פרסומים שונים טוענים כי בחלק מהמקרים מעדיפות המשפחות הערביות לשמור על הכתובת הישנה בכפרי ובערי המוצא, כדי לשמר אופציה של חינוך ילדיהם במסגרות ערביות, אם במקום המגורים החדש אין הם מוצאים פתרונות חינוך מתאימות.

הגירתם ערבים לישובים יהודים איננה חדשה מאוד והיא מוסברת גם באורח החיים הליברלי והנוח יותר בשכונות היהודיות, שמושך נשים ערביות ומשכילות, שאינן יכולות לנהוג באופן חופשי יותר בכפרים הערבים, בקרבת המשפחה הגרעינית.

"הדבר הזה ברור, אתה צודק", אומר לנו איש התנועה האסלאמית, "אבל החשש מפגיעה בחפים מפשע ובילדים, כפי שראינו בחודשים האחרונים, מגביר את התופעה הזאת שעד היום התפתחה מתוך החיפוש אחר תנאי דיור טובים יותר ואיכות חיים וכעת מקבלת דחיפה עצומה בגלל הפשיעה במגזר הערבי".

רג'א זעאתרה, יו"ר חד"ש במועצת העיר חיפה אמר לתקשורת בשנה שעברה, "כבר יותר מעשרים שנה שהתושבים הערבים בחיפה אינם מתגוררים רק בשכונות הערביות ההיסטוריות כמו ואדי ניסנאס, עבאס, ואדי ג'מאל-עין הים או חליסה. אלו שכונות צפופות שאינן מציעות פתרונות דיור לזוגות חדשים".

"יש הגירה חיובית גם כתוצאה ממצב היישובים הערבים", אמר, "חיפה היא מוקד של פעילות תרבותית עם אופי חילוני וזה מושך לא מעט צעירים ואפשר לומר שחיפה היא התל אביב של החברה הערבית".

חוקרים מצביעים על כך שהתפתחות שכונות מעורבות על אולי עלולה ליצור רגישות חברתית רבה מאוד בעיקר בתקופות חגי יהודים, חגי מוסלמים וחגי נוצרים. "תאר לך רמדאן בשכונה יהודית בה מתגוררים מאות ערבים", אומר איש ציבור ערבי. "הרי ברור שיהודים ירצו לשמור על צביונה של השכונה או של הקהילה, ומה על חיי התרבות של המהגרים הערבים?", שאל. "כחלק מהפעילות שלנו במועצת העיר", אמר זעאתרה, "אנחנו דורשים הקמת בי"ס ממלכתי ערבי, שישרת את תושבי הכרמל הצרפתי וואדי ג'מאל עין הים".

אחר שאל, "מה יקרה בשכונות מעורבות בתקופות של מתיחות ביטחונית או באירועי בעלי אופי לאומי ומשברים ביטחוניים גדולים?".

יש המכנים את התופעה הזו בשם "הכיבוש השקט". אושר טקאטש, עו״ד איש הליכוד בחיפה, אמר בראיון, "אין המדובר ביד המקרה, אלא במעשה מתוכנן מראש שאני מכנה בשם 'הכיבוש השקט'. ערבים המגדירים עצמם כפלסטינים שמו את חיפה כיעד לכיבוש להגשמת זכות השיבה. הם רוכשים כאן דירות בכוונה בשכונות יהודיות כדי להפר את האיזון והחלוקה ששררה בעיר מזה שנים".

ההגדרה הרשמית בישראל לעיר מעורבת היא עיר שבה חיים לפחות 10% מיעוטים ומספר הערים האלו עומד על שבע. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה בנוסף על ירושלים את עכו, חיפה, תל אביב יפו, רמלה, לוד, מעלות תרשיחא ונצרת עלית כערים מעורבות, אבל אחת ההערכות היא שמספר הערים המעורבות, בפועל, גדל מאוד בשנים האחרונות.

מחקר שנערך ביוזמת קרן אברהם בשנת 2009 קובע כי בערים יהודיות אשר אינן מוגדרות "ערים מעורבות", התגוררו כ 50 אלף אזרחים ערבים. בערים כרמיאל ובאר שבע גדל מאוד מספר הערבים, קבע המחקר.

עפ"י הערכות עמד גודלה של האוכלוסייה הערבית בכרמיאל בשנת 2014 על יותר מ 10% ולפי דיווחים אחדים, משפחות ערביות רבות עברו להתגורר גם בבית שאן, בעתלית, בבאר שבע, בקרית שמונה, במערב ירושלים ועוד.

עדויות ונתונים מצביעים על נוף הגליל, בשמה הקודם, "נצרת עילית", כעיר שבה מתפתחת התופעה הזו בקצב מואץ. בשנים האחרונות עוברת העיר שינוי דמוגרפי שמתבטא בהגירה ערבית פנימה ובהגירת יהודים החוצה. איש ציבור ערבי אומר, "הדבר נובע בעיקר מהעלייה בפשיעה ומהאלימות בחברה הערבית".

ועדת המעקב של ערביי ישראל כבר הגדירה את העיר כעיר מעורבת, שכן לאור הנתונים וההערכות, מתגוררת בה אוכלוסייה ערבית גדולה שנאמדת ב 25% תושבים חדשים שהגיעו מנצרת ומהסביבה. הנתונים מצביעים על כך שבשנת 1983 עמד שיעור הערבים בנצרת עילית על 10% בלבד ואילו כיום הוא עובר את  רף ה 25%.

בינתיים, בזמן שתופעה חדשה מתפתחת ועלולה להביא לתמורות משמעותיות, חברתיות ולאומיות, ישראל איננה מצליחה לכבות את ממנועי הצמיחה שלה.